1. בית המדרש
  2. בית מדרש
  3. דברי הרב עדין בנוגע לחטופים

דברי הרב עדין בנוגע לחטופים

הרב עדין
חטיפתם של תלמידינו היא מאורע מזעזע, מכאיב ומפחיד. במקום ובזמן שנראים לנו, על פניהם, שקטים ושלווים אנחנו מתעוררים למאורע, שנוסף על הכל משאיר אותנו במצוקה הגדולה שאין לנו מה לעשות כדי לפתור אותה. אולי שפר גורלנו בתקופה הזו יותר מאשר בזמני העבר, שממש לא יכולנו אפילו לעשות ניסיון של מאמץ כדי להגיע לפתרון של ישועה. עם זאת אנחנו, המשפחות, החברים והמורים של החטופים הללו, עומדים בשפלות ידיים. גם הדברים האמורים בגמרא על אחרית הימים, שמגיע מצב שבו "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים", נאמרים בנימה מסוימת של ייאוש. היינו שמחים אם היה בידינו משהו ממשי לעשותו. וכעת כל שנשאר בידינו הוא לפנות אל אבינו שבשמים ולהתחנן אליו. הרגשת החולשה שבאה בזה איננה מפני שיש לנו ספקות לגבי אבינו שבשמים, אלא משום שכאמור, "האלוקים בשמים ואתה על הארץ", ולעולם אין אנחנו יודעים עד כמה תחינותינו וזעקותינו לא רק שמגיעות למעלה, אלא גם פועלות למטה. מכל מקום, מה שאנו יכולים לעשות, והוא דרכי ישראל משכבר הימים, הוא להוסיף ולעלות בקודש, להוסיף וללמוד תורה, ואם אפשר – שכל אחד יוסיף משהו קטן מסוים שיהיה מתוך כוונה שהוא תוספת מיוחדת לשמם ולשלומם של הנעדרים. וכיוצא בזה כל ישראל מורגלים באמירת תהילים, ובוודאי צריך להוסיף באמירה זאת, ובמיוחד שני מזמורים שנראים לי שייכים ונוגעים לעניין הזה: מזמור קמ"ב ומזמור קמ"ג, שגם כפשוטם עוסקים בנושא זה. יהי רצון שבזכותם ובזכות ייסוריהם, ועם תפילותינו ומעשינו, נזכה לראות בקרוב בשובם אלינו, אי"ה בריאים ושלמים.

כתוב תגובה

    טרם התקבלו תגובות
כיפה, יהדות, פרשת שבוע, חגים,ביכורים